הכרעת דין בתיק ת"פ 17750-04-11

כללי :

1.         התביעה מייחסת לנאשם עבירה של תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 381 (ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

2.         התביעה טוענת כי ביום 31/3/09 בסביבות השעה 13:10 במשרד הרישוי בחולון תקף הנאשם את גנדי ליפשיץ ששימש כמאבטח באותו משרד, בכך שלא נענה לדרישת המאבטח שלא להיכנס למשרד, הדף אותו הרימו בשני ידיו ונשך אותו בבטנו ובאצבעו.

3.         הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי הותקף ע"י המאבטח ונשך אותו בפעולה של הגנה עצמית.

            ב"כ הנאשם טען כי נגרם למרשו נזק ראייתי כיוון שהמשטרה לא תפסה את מצלמות האבטחה במקום ולא אפשרה למרשו להוכיח את טענותיו.

המחלוקת:

4.         רוב העובדות בתיק זה אינן שנויות במחלוקת. יודגש כי המתלונן עצמו לא הובא ע"י התביעה ולא העיד. העובדות מבוססות על דברי הנאשם עצמו וכן על עדותו של מאבטח נוסף שהיה במקום.

5.         הנאשם מסר הודעה במשטרה סמוך לאחר המקרה. בפניי טען הנאשם כי חלק מהדברים שמסר בהודעתו אינם מדויקים וכי מסר אותם מתוך לחץ פנימי שהחקירה המשטרתית גרמה לו. 

            איני מקבל את טענות הנאשם בעניין זה. הנאשם ענה בצורה עניינית לכל השאלות שנשאל בחקירתו ועמד על גרסתו הבסיסית במהלך כל החקירה.

6.         בהודעתו במשטרה ת/1 שנמסרה ביום 31/3/09 בשעה 16:39 מסר הנאשם את הפרטים הבאים:

א.         הנאשם ציין כי בא לסדר דברים עבור גיסו במשרד הרישוי. הפקידה אמרה לו כי עליו להביא את הרישיון של גיסו. הוא יצא החוצה לזמן קצר: "... בינתיים משרד הרישוי כבר נסגר בשעה 12:30 ורציתי לחזור להיכנס לאחר 20 שניות והמאבטח לא נתן לי הוא עמד החזיק את הידית של הדלת ולא נתן לי להיכנס ואני מדבר איתו ניסיתי להיכנס בכוח הוא דחף אותי והחל לתת לי אגרופים ברגע שהוא נתן לי אגרופים אני תפסתי אותו בידיים שלי הרמתי אותו למעלה ונשכתי אותו בבטן ואני והוא נפלנו על הרצפה והגיע אחד המאבטחים והפריד בינינו...".

ב.         הנאשם ציין כי לא דחף את המאבטח אלא מנע ממנו לסגור את הדלת. הנאשם חזר וציין כי המאבטח נתן לו אגרופים: "...ואף אחד לא הפריד עד שהגיע מאבטח מיכאל אשר קילל אותי ברוסית ונתן לי מכות בגב...".

            הנאשם נשאל אם ביקש סליחה מהמאבטח ואם הוא מרגיש אשם והשיב: "...אני מרגיש אשם...".

7.         המאבטח מיכאל קרמן שהעיד בתיק לא זכר פרטים רבים. הוא זכר שהנאשם ניסה להתפרץ בכוח לתוך משרד הרישוי לאחר סגירת המשרד וכי הייתה קטטה בין המאבטח לנאשם. העד ציין כי הפריד בין הנאשם למאבטח לאחר שהנאשם נשך את המאבטח.

8.         מדוח הפעולה של השוטר יוסי בבסר שהוגש בהסכמה עולה כי הנאשם אמר לגנדי (המאבטח עימו הייתה לו תקרית): "...אני לא יודע איך זה יסתיים ואני מבקש ממך סליחה, התנהגתי כמו חיה...".

9.         גם בעדותו בפני מסר הנאשם כי לא הבין את חוסר שיקול הדעת של המאבטח שלא היה מוכן להכניסו למשרד זמן קצר לאחר הסגירה: "...מנעתי שיסגרו את הדלת... הוא דחף אותי ובסופו של דבר הצליח להזיז אותי...".  

            הנאשם מסר כי המאבטח הגיב באגרופים: "...אני לא ידעתי שהתגובה שאני אעשה אני אצליח להעיף אותו ביד. הנפתי אותו ביד והכנסתי אותו למשרד הרישוי... וזה שאני אומר שאני אשם, אז בסדר נתתי לו ביס לבטן ככה אני מתגונן...".

הערכת העדויות וסיכומים :

10.        הזעם של הנאשם על כך שלא אפשרו לו לחזור למשרד הרישוי היה ניכר גם במהלך עדותו בפניי. שוכנעתי כי דברי הנאשם במשטרה משקפים את מה שהתרחש באותו יום. הנאשם מנע בכוח מהמאבטח לסגור את הדלת וזה הגיב באגרופים.